שְׁאֵלָה:
כמה זמן לוקח לשני נוזלים נפרדים בתחילה להגיע להומוגניות מסוימת על פני המכל שלהם?
John H. K.
2015-12-05 14:34:16 UTC
view on stackexchange narkive permalink

תאר לעצמך את המצב ההתחלתי הבא:

שני נוזלים בלתי ניתנים לתערובת A ו- B עם צמיגות דינמית שונה $ \ eta_A $ ו- $ \ eta_B $ מופרדים במיכל עם נפח קבוע $ V_0 $ ואורך $ L $. הטמפרטורה $ T_e $ קבועה על פני המכולה, הזמן $ t_0 = 0 $. שבר ההמסה $ w_B (x) $ בנקודת זמן זו הוא פונקציית צעד (או קירוב נוח לה), כפי שמוצג בשרטוט למטה.

עם הגדרות אלה בחשבון, מהי זמן $ t_m $ שבו חלק המסה $ w_B $ נמצא בתוך $ \ pm \ delta \% $ מערך שיווי המשקל שלו על פני כל המכולה?

הדבר הראשון שעלה בראשנו היה משוואת הדיפוזיה: $$ \ frac {\ partial \ phi (\ mathbf {r}, t)} {\ partial t} = \ nabla \ cdot \ big [D (\ phi, \ mathbf {r}) \ \ nabla \ phi (\ mathbf {r}, t) \ big] $$ משם, אני כנראה 'רק' זקוק לקירוב של $ D (\ phi (\ mathbf { r}, t)) $ ופתור את משוואת ההפרש. האם זה הכיוון הנכון? אילו קירובים יתאימו?

משוואת סטוק-איינשטיין מאפשרת לי לחשב $ D $: $$ D = \ frac {k_ \ mathrm {B} \ cdot T} {6 \ pi \ cdot \ eta \ cdot r} $$ אבל אני לא יודע את הרדיוס $ r $. אני פשוט לא יודע איך להמשיך הלאה.

בדרך כלל מספר שמידט לנוזלים הוא בסדר גודל של 1 לגזים ו -1000 לנוזלים. בהתחשב בצמיגות אתה יכול לאמוד את מקדמי הדיפוזיה אני מניח.
@nluigi ובכן, אני חושב שאנסה את זה. אם הזמן שנוצר הוא בסדר הגודל של הזמן האמיתי, זה אמור להספיק כהערכה.
סביר להניח שתוכלו לבצע ניתוח לדיוק הנדסי בלבד (בסדר הגודל של התשובה המדויקת) בכל מקרה. אתה יכול להניח מעורבות טובה של התאים? זה גם יקל מאוד על הבעיה.
כן, אני מניח שהם לגמרי לא ניתנים לתערובת.
בסדר אבל האם הערבוב בתאים עובר מהר? אז אתה יכול לכתוב יתרה כמו: $$ {dc_1 \ over dt} = - k_1a (c_1-c_2) $$ וכדומה תמורת $ c_2 $ ולפתור את הריכוזים.
האם אלו נוזלים או מוצקים? האם יש לך מרכיבים ספציפיים בראש? נראה כי מדובר בבעיית דיפוזיה חד ממדית. אם הפיזור של שני המרכיבים היה שווה (או קרוב מאוד אליו), הבעיה תהיה ליניארית, ויש לה פיתרון קל (ish).
@Dan היי, הרכיבים הם נוזלים. אני מעוניין במקרה שהצמיגות _ לא_ קרובה זו לזו (למשל בסדר גודל זה מזה)
@Dan אני מסוגל לפתור את זה באופן מספרי עבור שני רכיבים עם צמיגות שווה - אני אפרסם כמה תוצאות אם אני מסוגל לפתור את זה עם צמיגות לא שווה
@nluigi הממ - אני לא יכול להניח את ההנחה הזו. רעיון נחמד אם כי לפשט אותו למשוואת קצב.
@JohnH.K. הבעיה בצמיגות לא שווה היא שזרימת הנוזלים הופכת להיות חשובה ועליך לפתור גם את המשוואות ההידרודינמיות. אי-יציבות הידרודינמית כמו [פריטה צמיגה] (https://en.wikipedia.org/wiki/Viscous_fingering) עשויה להתרחש.
ובכן, בקפדנות, אני לא רואה מה יגרום לתנועה נוזלית כלשהי במצב זה. האם הצפיפות שונה מספיק והמנח יחסית לכוח המשיכה כך שכוחות הגוף יניעו את התנועה? בלי משהו שיניע את התנועה, צמיגות צריכה להיות לא רלוונטית (ללא מהירות-> ללא גזירה-> ללא כוחות צמיגים).
ובכן, מכיוון שקבוע הדיפוזיה תלוי בצמיגות זה לא רלוונטי. זהו תהליך מיקרוסקופי, תייגתי את השאלה באופן שגוי - אני לא חושב ש"מכניקת נוזלים "מתאימה כאן
אחד תשובה:
Chris Johns
2016-02-10 04:08:44 UTC
view on stackexchange narkive permalink

זו שאלה שקשה לענות עליה באופן כללי.

כמה נקודות שיש לקחת בחשבון הן:

  • הבדלים בצפיפות יגרמו לנוזל אחד לשקוע מתחת לשני, זה יהיה לי מהר או איטי יותר תלוי צפיפות יחסית. זה מכניס מיד מעט אנרגיה למערכת. אבל הצמיגות שלהם תשפיע גם על האופן שבו זה משפיע על הערבוב. לדוגמא אם היו לכם מים ואתנול, שניהם צפופים פיות, צמיגות נמוכה ולא תערובת, אתם יכולים לדמיין שתהיה לכם מערבולת חולפת כאשר האחד זורם מתחת לרעהו אשר יזרז את הערבוב הרבה.

  • הסעה: כל הבדל קטן בטמפרטורה / לחץ בין הנוזלים ייצור זרמים וגלי לחץ אשר עשויים להאיץ את הערבוב.

במובנים מסוימים זה מעבר לתחום השאלה ההנדסית מכיוון שהקירובים הנדרשים לתשובה 'אידיאלית' אינם מציאותיים לחלוטין. בעיניי זהו תרגיל מתמטי בלבד ולא הנדסה בפני עצמה.

מבחינת גזים אידיאליים אתה בטח לא מסתכל על הזמן הממוצע שלוקח מולקולת גז לעבור מצד אחד לצד השני, כך שמרכיב המהירות הממוצע בציר x כפונקציה של הטמפרטורה ייתן לך קירוב כלשהו. למרות שהתנאים לשני נוזלים (התנגשויות תכופות) בהשוואה לשתי גזים בלחץ נמוך (מעט התנגשויות עשויות לתת תוצאות שונות)



שאלה ותשובה זו תורגמה אוטומטית מהשפה האנגלית.התוכן המקורי זמין ב- stackexchange, ואנו מודים לו על רישיון cc by-sa 3.0 עליו הוא מופץ.
Loading...